מודעה
אשכול ההלכה היומית
#31
הלכה יומית :

| הלכות הלוואה -
מהי דרך חלוקת ההלוואה כאשר ישנם כמה הזקוקים לה?


מה לעשות במקרה שעומדות שתי אפשרויות: לתת כמה הלוואות קטנות לכמה בני-אדם, או לתת הלוואה אחת גדולה לאדם אחד? 
באופן עקרוני טוב יותר להלוות לכמה אנשים סכומים קטנים, מאשר להלוות לאדם אחד סכום גדול. מפני שבכל הלוואה והלוואה מקיימים מצווה, ומרבים שלום ורעות בין אדם לחבירו. וכן כתב הרמב"ם, שאדם המעוניין לתת סכום מסוים לצדקה, עדיף שיחלק אותו ויתנו בפעמים מרובות, משום שבכל פעם שהוא נותן צדקה, נפשו מזדככת ומתרוממת אל מעלות החסד, וזהו מה שאמרו חז"ל "הכל לפי רוב המעשה".
וכל זה בתנאי שכל המבקשים הלוואה שווים בסדר קדימותם, אבל אם האדם שמבקש את ההלוואה הגדולה הוא במצב כזה, שללא ההלוואה הוא עלול להתמוטט מבחינה כספית ולפשוט את הרגל, ובעזרת ההלוואה יוכל להמשיך את עסקיו ולשקמם, ואילו שאר האנשים אינם צריכים את ההלוואה כדי להציל את עתידם, אזי עדיף להלוות הלוואה אחת גדולה כדי להציל את אותו האדם מפשיטת הרגל.
הגב
#32
הלכה יומית:

| דיני הלוואה -
הלוואה בריבית - ודין היתר עיסקא, כיצד?
ישנן שתי צורות של הלוואות, האחת משובחת ואין דומה לה, והאחרת רעה. ההלוואה הטובה היא אותה הלוואה אשר עיקר מטרתה היא לגמול חסד עם הזולת ולעזור לו. וההלוואה הרעה היא ההלוואה בריבית, שכל מטרתה אנוכית. אפשר לעשות כמעט את אותו המעשה, להלוות כסף לחבר, אבל כשמלווים ללא ריבית המטרה לעזור, ומקיימים מצווה. וכשמלווים בריבית, המטרה היא לנצל את מצוקתו של הזולת ולהתעשר, וזו עבירה חמורה. כתב ה'שולחן-ערוך': "כל הנותן הלוואה בריבית – נכסיו מתמוטטים וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוהי ישראל". אלא שבשביל לפתור בעיה זו ישנו פתרון ידוע הנקרא 'היתר עיסקא' שבו למעשה נהפכים המלווה והלווה לשותפים על ההלוואה אותה העניק המלווה, ומידי חודש נוטל המלווה את רווחיו כפי הסכום שסיכמו ביניהם שיטול בכל חודש. ולשם ביצוע החוזה בין הצדדים כפי האופן ההלכתי הנדרש יש להיוועץ ברב מוסמך שינחה ויורה להם כיצד לנהוג מבלי להיכנס לבעיות הלכתיות.
הגב
#33
?הלכה יומית?



הלכות ברכת המזון-סימן קפה - פרטי דינים בדיני ברכת המזון


א. כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויות לו כל ימיו בכבוד, ונכון לברך היכא דאפשר מתוך הכתב ולא בעל פה, ויכוין פירוש התיבות בעת הברכה.
ב. ברכת המזון נאמרת בכל לשון שמבין, ומצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש. [שם עמ' שז]. 
ג. צריך להשמיע לאזניו את ברכת המזון מה שמוציא בפיו. ובדיעבד אם לא השמיע לאזניו, יצא ידי חובה, ואין צריך לחזור ולאכול כזית ולברך, כל שהוציא בשפתיו.
ד. אם היה אנוס בחליו והרהר כל ברכת המזון בלבו, ועבר האונס, אינו חוזר לברך ברכת המזון. דשמא הלכה כדעת הרמב''ם והריא''ז דהרהור כדיבור דמי, וכבר יצא ידי חובה. והדין כן אפילו באכל ושבע שחיובו בברכת המזון מן התורה. [ואף דספק דאורייתא לחומרא, מכל מקום יש ספק גם לגבי לאו דלא תשא של ברכה לבטלה, שלדעת הרמב''ם ומרן השלחן ערוך ברכה לבטלה איסורה מן התורה, וכיון דלא שייך להעמידו על חזקת חיוב שחייב לברך, דאין חזקה מועילה אלא בספק במציאות, אבל לא בספק בדין כמו לגבי הרהור, יש לחוש לברכה לבטלה, ולכן אינו חוזר]. וכל שכן אם הרהר ברכת נפשות בלבו, או ברכת על המחיה, אשר יצר, וכדומה, שאינו חוזר לברך. אבל אם הרהר ברכה ראשונה בלבו, יאמר ברוך שם כבוד וגו', שיש בזה היסח דעת מההרהור, ואחר כך יחזור לברך בפיו. אבל אם היה אנוס וקרא קריאת שמע בהרהור הלב, אם עבר האונס חוזר וקורא קריאת שמע.
הגב
#34
?הלכה יומית?



הלכות ברכת המזון-סימן קפה - פרטי דינים בדיני ברכת המזון
 
ה. שלשת הברכות הראשונות של ברכת המזון מעכבות זו את זו, ולכן אם אינו יודע לברך אלא חלק מהברכות, לא יברך ברכת המזון כלל, שג' הברכות הם מן התורה, ומעכבות זו את זו. ואף אם אכל ושבע שחייב לברך ברכת המזון מדאורייתא, ויודע ברכת הזן בלבד, אין לו לברכה, אלא אם כן יודע גם ברכת נודה לך ורחם. אבל אם אינו יודע לברך ברכה רביעית, שהיא ברכת הטוב והמטיב, יכול לברך עד ברכת הטוב והמטיב. וכל שכן אם אינו יודע לומר את נוסח הרחמן, שאין זה מעכב מלברך ברכת המזון.
ו. סדר הברכות של ברכות ברכת המזון מעכב, ולכן אם יודע לברך את כל ג' הברכות, אך אינו יודע לברך לפי הסדר, אין לו לברך כלל, שאם אמרם למפרע לא יצא.
הגב
#35
הלכות ברכת המזון-סימן קפה - פרטי דינים בדיני ברכת המזון
 
ז. מי שבני ביתו אינם יודעים לברך ברכת המזון בעצמם, יברך בקול רם להוציאם ידי חובה. ויכוין עליהם להוציאם ידי חובה, וגם הם צריכים לכוין לצאת ידי חובה ולשמוע את כל הברכות מפיו. אך נכון שבני ביתו ילמדו לברך בעצמם ברכת המזון, וכמבואר לעיל.
ח. אין לברך ברכת המזון כשיש לפניו בחדר צואה או מי רגלים. ואם בירך והיה לפניו בתוך ד' אמות מי רגלים, יצא ידי חובה.
ט. מי שהיה יושב ואוכל בלילה, ועדיין לא קרא קריאת שמע של ערבית בזמנה (בצאת הכוכבים), צריך להקדים לקרוא קריאת שמע ואחר כך לברך ברכת המזון. אבל אם אכל כזית ולא שבע, שנתחייב בברכת המזון רק מדרבנן, לדעת הרבה פוסקים אין דין תדיר בדרבנן ודאורייתא, ויברך מה שירצה. ואם לא ספר את העומר, איזה מהם שירצה יקדים, ברכת המזון או ספירת העומר. וכיון שיש לחוש שישכח מלספור את העומר, נכון שיברך קודם על העומר ואחר כך יברך ברכת המזון.
הגב
#36
הלכות ברכת המזון-סימן קפה - פרטי דינים בדיני ברכת המזון
 
 י. מי שהיה מברך ברכת המזון, ובאמצע הברכות נזכר שכבר בירך ברכת המזון, פוסק ואפילו באמצע, ואין לו לסיים אף את אותה ברכה שהתחיל בה. ויאמר: ברוך שם כבוד מלכותו וגו'. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שיז]. 


יא. מי שהיה מברך ברכת המזון, ובאמצע באו והודיעו לו שמת לו אחד מקרוביו שחייב להתאבל עליהם, ימשיך לברך ברכת המזון, ולא יפסיק באמצע, אחר שהתחיל לברך בהיתר. [ילקוט יוסף, ח''ג הלכות ברכות עמוד שיח. ילקוט יוסף על הלכות אבלות, מהדורת תשס''ד, עמוד קנו].
הגב
#37
הלכה יומית



הלכות הנוגעות לשלשת השבועות הבאים.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות-סימן תקנא - ממנהגי ימי בין המצרים


א. יש נוהגים שלא לערוך נישואין כלל מיום י''ז בתמוז עד תשעה באב, שהם ימי בין המיצרים. אך מנהג הספרדים ועדות המזרח לערוך נישואין מי''ז בתמוז עד ראש חודש אב, ונמנעים מלישא אשה מליל ראש חודש עד אחר תשעה באב. וכשיש צורך אפשר להקל אף לאחינו האשכנזים מי''ז בתמוז עד ראש חודש אב. והמנהג להימנע גם אם הוא בחור שעדיין לא קיים פריה ורביה.


ב.מעיקר הדין מותר לערוך הנשואין במוצאי תשעה באב. אך יש מקומות שנהגו שלא לערוך חופה וקידושין בליל מוצאי תשעה באב. ואם יש להסתפק שמא נהגו לאסור הנישואין גם בליל מוצאי תשעה באב, יש להעמיד הדבר על עיקר הדין להקל.


ג. מותר לעשות תנאים גם אחר ראש חודש אב, אך בלי ריקודים ומחולות.
הגב
#38
הלכה יומית



הלכות הנוגעות לשלשת השבועות הבאים.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות-סימן תקנא - ממנהגי ימי בין המצרים


ד. המקילים בשאר ימות השנה לשמוע מטייפ שירות ותשבחות להשם יתברך, כל שאינם דרך קלות ראש והוללות, יש להם על מה שיסמוכו אף שהם מלווים בכלי נגינה. ואף בניגונים שאין בהם מלים של תשבחות להשם יתברך, אלא ניגון בלבד, כל שמתעורר על ידי זה לעבודת ה' יש להקל. והמחמיר תבא עליו. וכל זה בשומע דרך הטייפ, אבל בכלי שיר ממש, יש לאסור כשלא במקום שמחת חתן וכדומה. ומותר לשורר שירות ותשבחות בפיו, אפילו במשתה יין. ולצורך מצוה כגון לשמח חתן וכלה, או מילה ופדיון הבן, או סיום מסכתא וחנוכת הבית, והכנסת ספר תורה, מותר לכתחלה אף בכלי שיר ממש. וכן בחול המועד ופורים. וכבר פשט המנהג במסיבות של מצוה ובבקשות של שבת, לומר פסוקי תהלים ושיר השירים בניגון יפה, באופן שאין לחשוש כלל לשחוק וקלות ראש, שרק כשעושה דרך זמר ומנגינות של דברי אהבה, הרי זה אסור. וכן נהגו לנגן בהלל בראשי חדשים ובחגים. וכן מותר לומר בשמחות, פסוקי תנ''ך בשירה ובזמרה, ולנגן בהזכרת השם שבפסוקים, ובלבד שיהיה זה בכובד ראש כראוי.


ה. על המשוררים המקליטים את שיריהם בסרטים ותקליטים, לרשום על הקלטות שלא ישתמשו בהם באיסור על ידי חילול שבת, או על ידי שחוק וקלות ראש.
הגב
#39
Brick 
? הלכה יומית :

| דיני עובד ומעביד -
מה היא זכות השביתה עלפי ההלכה?


זכות השביתה תפסה לה כבר מקום של כבוד במדינתנו, אך היא מצריכה עיון ובירור כיצד מתייחסת ההלכה לנוהג זה. זכות השביתה מעוגנת היום בהסכמים הקיבוציים של רוב קבוצות העובדים, והיא נחשבת זכות מקובלת, אולם האם לפי הדין מותר לעובד או עובדים הרוצים לשפר את משכורתם או את תנאי עבודתם לשבות ממלאכתם על-מנת להשיג את מטרתם? 
אדם העובד בחברה פרטית ואין בחוזה שחתם עם מעסיקו סעיף המאפשר לעובד לשבות, אין לעובד היתר לפתוח בשביתה כדי לשפר משכורתו או תנאי העסקתו. כמו כן גבי מורים למקצועות קודש או מלמדים, גם במקום שקיים בו נוהג השביתה אין להם לנצל זכות זאת להשגת המטרות.
אולם כשאין למלמדים במה להתפרנס או כאשר השכר הכללי במשק עלה וכד', יש לעיתים לקבל את דרישת העובדים להעלאת שכרם. 
(מאת הרב יונתן בורוכוב- רב מרכז חב"ד למטייל)
הגב
#40
הלכות הנוגעות לשלשת השבועות הבאים.
הלכות תשעה באב ושאר תעניות-סימן תקנא - ממנהגי ימי בין המצרים
 
 ו. אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה שירי קודש המלווים בכלי נגינה, וכמבואר, מכל מקום בימי הספירה וימי בין המיצרים יש להימנע מלשומעם. אפילו דרך הרדיו או טייפ וכדומה. אך בשמחת מצוה הנעשית בזמנה, כגון מילה או פדיון הבן, או בסעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם, או בסעודת בר מצוה הנערכת ביום הגיעו למצוות, מותר לשמוע שירי קודש, המלווים בכלי נגינה. אבל אם מקדימים או מאחרים במספר ימים את סעודת הבר מצוה, ראוי להחמיר שלא להשמיע כלי נגינה בסעודה זו בימי בין המצרים. וכן מותר להשמיע כלי נגינה בסעודת פדיון הבן, או בסעודת סיום מסכת. אבל בסעודה שעושים בלילה שלפני המילה, אין להתיר לשמיע כלי נגינה. והאשכנזים נוהגים להחמיר שלא להשמיע כלי נגינה בכל סעודת מצוה הנערכת בימי בין המצרים. ושירה בפה כשהיא דרך הודאה לה' יתברך, בלי כלי נגינה, מותרת אף בימי בין המצרים ובימי ספירת העומר. ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה, או בשעה שעוסק בתורה ומנגן בדרך לימודו, ובפרט בשבתות שבתוך ימי בין המיצרים או ימי הספירה. ואמנם שירה בפה בהתלהבות ובא לידי שמחה, יש להמנע בבין המיצרים.
הגב


[-]
תגובה מהירה
הודעה
הקלד את תוכן התגובה שלך כאן.


אשכולות דומים...
אשכול יוצר האשכול תגובות צפיות תגובה אחרונה
  מסכת סנהדרין - הדף היומי - *אשכול און ליין 8 257 25-07-2017, 23:50
תגובה אחרונה: און ליין
  מה דעת ההלכה בעניין מתאבד ('מאבד עצמו לדעת'), והאם יש אופנים בהם מותר להתאבד עפ"י ההל און ליין 0 57 25-07-2017, 23:44
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת מוות מסעי - אשכול אני 4 162 21-07-2017, 16:20
תגובה אחרונה: און ליין
  מסכת בבא בתרא - הדף היומי - *אשכול און ליין 170 8,081 21-07-2017, 16:19
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת פנחס- אשכול אורח 1 234 21-07-2017, 14:28
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת חוקת - אשכול און ליין 7 210 02-07-2017, 00:51
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת קרח - אשכול און ליין 4 117 23-06-2017, 11:57
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת שלח - אשכול און ליין 2 93 15-06-2017, 22:29
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת בהעלותך - אשכול און ליין 1 58 09-06-2017, 16:44
תגובה אחרונה: אורח
  פרשת במדבר - אשכול אורח 3 123 26-05-2017, 12:22
תגובה אחרונה: אורח



משתמשים אשר צופים באשכול: 1 אורחים

About Us
    Write About your Forum and stuff where this theme is Placed Just I am trying to extend the paragraphs to make some nice looking lines. But you can write about your forum lol. Like what your forum have special and all. or just leave what i have written if you don't like to write much..