מודעה
היום בעלי היה נחמד מהרגיל.
#1
של Or-tal Haim Bivas

היום בעלי היה נחמד מהרגיל.
באופן כללי אומרים שההתלהבות עוברת עם הגיל.
שהכול הופך למובן מאליו כי יש את מחר ואם לא עכשיו אז יותר מאוחר.
באופן כללי בעלי אדם נחמד.
תמיד נותן יד לשכנים בהרכבה או בברז שנתקע ואני לא צריכה להגיד לכם במה יבחר אם זה עוד ריב או שתיקה.
תמיד שמח ונוח ולפעמים אני שואלת את עצמי
"איך יש לו עוד כוח?".
אז חזרתי היום מהעבודה כמעט כמו כולם.
מתברר שבעלי כבר היה בבית מוקדם.
הוציא את הקטן מבית ספר והקטנה מהגן ובבית לא הייתה טיפת בלגאן.
רק אני נלחמתי בפקקים עם אחת שמעלה סלפי עם תינוק מאחור ולא מפסיקה לצפור,לא הפסקתי כל הדרך לקטר בדיבורית על המזכירה החדשה
"היא חייבת לעוף מהמשרד או לשנות גישה!"
והתעצבנתי על המוכרת כשחזרתי לחנות הבגדים מלפני שבוע
"איך תמיד מתבלבלים לי במידות באופן קבוע"!
כל כך צעקתי עליה לפני כולם בקול ושלחתי אותה
"לעשות תיאוריה מחדש וללמוד להבחין בין ימין ושמאל "!
את הבושה על פניה לא יהיו לי מילים לספר לכם גם אם אשתדל ופשוט חלפתי על פניה בלי להתבלבל כמובן, הרי חניתי באדום לבן!
היום בעלי היה נחמד מהרגיל, יפה לו לאדון.
רק אני התעצבנתי על הקופאית ששכחה להעביר לי כרטיס מועדון.
"אין סלקציה "אמרתי.
"ככה זה שלוקחים כל אחת לעבוד כשרוצים.
מה היא חושבת?! שהכסף שלי גדל על העצים?!"
הרמתי את המצרכים בלי להסתכל לכיוונה כמובן!
חשבתי על הבית ספר והגן ואיך אני מחכה רק להגיע ולנחות במזגן!
חישבתי בראש כמה כביסות יש לי עוד להכניס למכונה
"אולי אכין איזה ארוחת בוקר קטנה או שנאכל בחוץ"
ולרגע לא הסכמתי להשאיר טיפ למלצרית עם הפרצוף החמוץ.
"מחייכת רק בשביל הכסף זאת"
אמרתי וחיפשתי תחת המושבים איזה משהו לשתות.
אז הגעתי הבייתה אחרי שסגרתי חשבונות עם חצי עולם ונכנסתי הבייתה כאילו הייתי בסדר עם כולם.
"אני לא מאמינה." התמוגגתי.
הבית היה נקי ומסודר וברקע המכונה עשתה עוד סיבוב או שניים.
הילדים נרדמו בינתיים.
על השולחן סלט קצוץ עם בצל ולימון כמו שאני אוהבת, צלחת פתיתים זהובים וקציצות ירק ליד.
"חוגגים היום משהו מיוחד?"
חיבקתי את בעלי ששתק.
הכול היה קרוב אבל הרגשתי את המרחק.
הייתי רעבה ולא חשבתי על שום דבר אחר.
אפילו לפגישה שקבעתי לא היה איכפת לי לאחר.
"נמאס לי תמיד לרצות את כולם.
שיישרף העולם".
כשסיימתי פיניתי את הכלים לכיור ושטפתי ידיים, הלכתי להודות לבעלי שהפתיע פעמיים.
בעלי היה עצוב נורא.
ואני חשבתי מה כבר קרה?
"אתה רוצה לדבר"? נלחצתי.
"באת, השקעת ועכשיו כמעט לא דברת?"
הוא הביט בי ואמר:
"יש בעיה.
אני תיכף יוצא ללוויה".
לא הבנתי מה קרה ואז הוא סיפר;
על הבת של חבר שלו לעבודה
שהייתי עוד ילדה, רק בת עשרים.
"ניסתה להתפרנס בחיים".
היא עבדה במשרד שעשו לה שם חיים קשים, לא קלים.
מישהי דאגה לפטר אותה מאחורי הקלעים.
היא לא התייאשה וניסתה הכול.
החלה לעבוד בחנות בגדים עד שלקוחה אחת השפילה אותה אמרה שהיא לא יודעת להבדיל בין ימין לשמאל.
ואז בשארית נסיונה התקבלה לעבוד כקופאית באחד מהרשתות
עד ששוב הושפלה ששכחה להעביר כמה נקודות.
זה הספיק לה מדי כדי להגיד לחיים די.
מצאו אותה במקלחת.
כאילו ישנה.
השאירה מכתב
"שהאנושות פוצעת עם הרבה כוונה."
"עכשיו את מבינה אשתי?
כמה אני שמח שאת איתי.
את -שבחיים לא תעזי לפגוע או להכאיב לעולם.
אז מגיע לך הכי טוב בעולם.
יצאנו מוקדם היום אז החלטתי שאין זמן לחכות למחר.
זה כבר מאוחר".
השתתקתי ולא יכלתי לדבר
הרגשתי איך כל משפט אותי דוקר.
"תגיד להם שאני מצטערת.
אבוא בשבעה לבקר".
נכנסתי למיטה ולא הפסקתי לבכות.
פחות מילים יותר שתיקות.
למחרת במשרד התנצלתי בפניה המזכירה החדשה והצעתי לעזור לה אם רק מרשה.
גם ביקשתי סליחה מהמוכרת בחנות הבגדים מול המרכול.
חבקתי אותה ובכיתי בקול.
"את המוכרת הכי טובה.
גם אני מעדיפה תמיד את שמאל".
ואז נכנסתי לאותה קופה עם נקודות ואחת נבוכה ובקשתי בשקט:
"סליחה".
היום בעלי היה נחמד יותר מהרגיל.
הוא לימד אותי שהכול בא עם הגיל
בעיקר לא להפוך את המאוחר למחר
והנה סתם עוד מוות מיותר
בגלל מילה לא נכונה
בגלל שהאנושות עשתה בכוונה.
היום בעלי היה נחמד יותר מהרגיל ואני החלטתי שלצד הסלט והפתיתים על השולחן.
אנחנו חיים.
יש לנו את הזמן לתקן.
אנחנו כאן.
אז יצאנו למסעדה הרגילה ברחוב הקטן
נתקלתי באותה מלצרית שחייכתי אליה והיא הייתה אדיבה כמובן.
השארתי לה טיפ מכובד וגדול אבל היא סרבה לקבל את הכול:
"נהנתי לשרת אותך. החיוך שלך עשה לי את המשמרת"
אוי,איזה טעות -כמה שהיא נהדרת.
היום בעלי חזר מלוויה בשעה מאוחרת.
קצת אחרת
שגרמה לי לחבק אותו חזק מהרגיל ולומר:
"לילה טוב.
נצטער גם מחר".
אחד ממאות סיפורים על החיים של כולנו.


של Or-tal Haim Bivas

הגב


[-]
תגובה מהירה
הודעה
הקלד את תוכן התגובה שלך כאן.


אשכולות דומים...
אשכול יוצר האשכול תגובות צפיות תגובה אחרונה
  בעלי הסביר לי מה זה נבדל שלומית 0 32 26-06-2017, 00:46
תגובה אחרונה: שלומית
  עצוב: שקד כספי התינוקת בת השנה שנשכחה היום ברכב באבני חפץ. חני 0 173 12-05-2017, 07:52
תגובה אחרונה: חני



משתמשים אשר צופים באשכול: 1 אורחים

About Us
    Write About your Forum and stuff where this theme is Placed Just I am trying to extend the paragraphs to make some nice looking lines. But you can write about your forum lol. Like what your forum have special and all. or just leave what i have written if you don't like to write much..
window.onload = function(){ };