מודעה
הצוואה של הרב אליהו / סיפור אישי של קצין בכיר ביחידה מובחרת. מספר קצין צבאי בכיר
#1
הצוואה של הרב אליהו / סיפור אישי של קצין בכיר ביחידה מובחרת.

 מספר קצין צבאי בכיר: ההיכרות שלי עם הרב התחילה באמצע שנות ה-70 עוד בהיותי בחור בישיבה ולאחר מכן בשירות הצבאי שלי. לאחר מכן זכיתי להיות תלמידו של הרב ולקבל ממנו הסמכה לרבנות.
הייתה לרב אליהו ז"ל אהבת ישראל אמיתית. כשעמדתי לפני גיוס הוא עודד אותי ללכת ליחידה קרבית. וכשהייתי ביחידה הייתי בא אליו כל פעם לפני שהיינו יוצאים לפעולות מסובכות ומורכבות והוא היה מעודד מחזק ומברך אותנו. 
ביום מסוים מדינת ישראל קיבלה על מגש של כסף מידע מודיעיני מדויק מאוד והחליטה שצריך לפעול. הצוות שלי ואני היינו אמורים לבצע את אותה פעולה. בנינו כל מיני מודלים ותרחישים לפעולה, כשהכול היה מוכן באתי לרב ואמרתי לו: הפעם זה יותר מורכב מכל המבצעים הקודמים. זה מסובך מאוד. הודיתי שאני גם קצת מפחד. 
הרב עודד אותי, ואמר: אל תדאג, אני אתך כל הזמן. תלכו לשלום, תחזרו לשלום, ה' איתך. אל תדאג. בסיום השיחה הוא לחץ לי את היד חזק ואמר: תזכור דבר אחד, לא מוותרים על אף יהודי אף פעם. אתה שומע? לא מוותרים על אף יהודי. הסתכלתי על הרב ולא הבנתי מה הקשר בין זה לבין הפעולה שאנחנו הולכים לבצע, הוא לא הסביר, רק לחץ לי את היד בפעם השלישית ואמר: לא מוותרים על אף יהודי.
כלי טיס של חיל האוויר לקחו אותנו לאן שלקחו, עברנו ממקום למקום והתקרבנו ליעד הסופי. בהיותנו במקום האחרון שמענו לעת ערב קולות בעברית תנכי"ת שקוראים לנו במבטא ערבי כבד: הצילוני נא, הביאוני נא. יהודי אני, הצילו אותי. 
זה לא היה תקין שזיהו אותנו. הדבר הראשון שחשבנו עליו הוא שיש כאן תחבולה. מלכודת. הארנו על האיש שקרא לנו והורינו לו להוריד את בגדיו, הכנסנו אותו למקום שהיינו בו, והוא סיפר שהוא גר בכפר קרוב למקומנו עם אשתו ושני בניו כבר עשרים שנה. הם חיים כמו אנוסים, אנשי הכפר לא יודעים שהם יהודים, אם היו יודעים, היו הורגים אותם מיד. הוא ביקש תוציאו אותנו משם והביאו אותנו לארץ-ישראל.
זה לא פשוט להיכנס לכפר כזה להוציא את משפחתו, אם מדובר במלכודת, גמרנו על כל היחידה. בדקנו את המידע, הצלבנו דברים. בסופו של דבר זכרתי היטב את הדברים שאמר לי הרב מרדכי אליהו זצ"ל. נכנסנו לבית שלו בכפר בדרך מתוחכמת ופגשתי את אשתו וילדיו. 
בבית שלו ראיתי משהו שאם לא הייתי רואה את הדבר בעיני הייתי אומר שזה סיפור מהסרטים. הוא היה נגר במקצועו וחדר השינה שלו נראה כמו חדר שינה רגיל לגמרי. אבל הייתה שם דלת הזזה נסתרת שמאחוריה הייתה נישה קטנה ובה פמוטים, תפילין, חנוכייה, מגילת אסתר, ספרי קודש, תשמישי קדושה. כשראה את פליאתנו אמר: בחדר הקטן הזה היהדות שלנו. כאן אשתי מדליקה נרות שבת, כאן מדליקים נרות חנוכה, כאן קוראים את מגילת אסתר. מחוץ לחדר הזה אין זכר ליהדות. גם אין מזוזה. הוא ביקש שניקח את כל חפצי הקודש האלה לארץ ישראל.
לקחנו את חפצי הקודש, ויצאנו מן הכפר. מחוץ לכפר חיכו לנו כוחות אחרים, הם הביאו את המשפחה בדרך לא דרך למטוסים של חיל האויר שהטיסו אותם לארץ-ישראל. אנחנו המשכנו בדרכנו לביצוע הפעולה שהצליחה, ב"ה. 
כעבור תשעה חודשים הרב ביקש שאבוא אליו עם הצוות שביצע את הפעולה. הגענו אל הרב, נכנסנו אל לשכתו. הרב ישב עם הרה"ג אברהם שפירא זצוק"ל. מימינו של הרב ישב אותו יהודי שהוצאנו. הרב ביקש מאותו יהודי: ספר לנו קצת על החיים שלך עד שהביאו אותך לארץ. אותו יהודי סיפר על החיים שהיו להם שם. איך הם שמרו שבת. הוא סיפר כי הם לא אכלו בשר או עוף כבר עשרים שנה כי אין שוחט. התושבים האחרים קראו להם "המשוגעים של הכפר", כי הם לא אכלו באף בית אחר. אשתו טבלה כל פעם במעיין אחר שלא יזהו. הוא היה שומר שאף אחד לא יתקרב. כך הם שמרו על היהדות שלהם, ממש כמו האנוסים אבל בימינו. 
לפתע שמתי לב שהרב אליהו בוכה. מעולם לא ראיתי את הרב בוכה, הוא הסתכל עלי, שם את ידו על כתפי, קרא לי בשם החיבה שלי ואמר לי: אני לא בוכה מצער, אני בוכה משמחה. אני שמח שיש לנו עם כזה. אני שמח שיש לנו חיילים כאלה. 
כשיהיה מותר לך לספר לאחרים על הפעולה הזאת אני לא יודע אם אהיה פה בעולם. (הוא צדק, כי כשהרב נפטר היה אסור לספר מה שאני מספר היום) כשיהיה מותר לספר, תאמר לחיילים היקרים שלך: תהיו גאים שאתם חלק מעם ישראל. שאתם שומרים על עם יקר וקדוש כל כך. עם ששומר במסירות נפש על היהדות שלו. עם שחי על קידוש ה'.
הרב שאל אותי אם אני זוכר מה שהוא אמר לי כשיצאתי לפעולה. אמרתי לו שאי אפשר לשכוח דבר כזה. הוא המשיך ואמר לי: יש עוד כמה בדרך. (ובאמת היו עוד כמה). ואז הרב לחץ לי את היד בחום ואמר: תבטיח לי, שכאשר כבר יהיה מותר לדבר תגיד לכולם שלעולם לעולם לא מוותרים על שום יהודי. תגיד להם שעם ישראל הוא עם קדוש. אנשים מיוחדים. תגיד לחיילים שלך כי יש להם זכות מיוחדת. הם צריכים להיות גאים בכך שהם חלק מהעם הזה. שהם שומרים על העם המיוחד הזה. 
אני מקיים בסיפור הזה את הצוואה של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. תהיו גם אתם שליחים לצוואה הזאת של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, לספר את גדולתו של העם הזה.
הגב


[-]
תגובה מהירה
הודעה
הקלד את תוכן התגובה שלך כאן.


אשכולות דומים...
אשכול יוצר האשכול תגובות צפיות תגובה אחרונה
  *השבת יום השנה ה64 לפטירתו של החזון איש זצוק"ל* סיפור לשבת בשנת תש"ח, שלוש שנים לאחר אורח 0 128 04-11-2017, 23:02
תגובה אחרונה: אורח
  סיפור ששלחה חני דונין אחות של רבקי הולצברג הי"ד: אספר לכם משהו ששמעתי עכשיו מבעלי: אורח 0 131 30-09-2017, 23:48
תגובה אחרונה: אורח
  סיפור למוצש אורח 0 142 16-09-2017, 22:59
תגובה אחרונה: אורח
  עזרא עדס? סיפור לארוחת ערב? אומר רבינו נחמן בן פיגא הצדיק הקדוש על ידי מעשיות של אורח 0 148 16-08-2017, 06:46
תגובה אחרונה: אורח
  עזרא עדס? סיפור לארוחת צהריים? אומר רבינו נחמן בן פיגא הצדיק הקדוש על ידי מעשיות אורח 1 164 28-07-2017, 13:45
תגובה אחרונה: און ליין
  סיפור וורט יפה לחג הפסח און ליין 2 128 10-04-2017, 15:28
תגובה אחרונה: און ליין
  סיפור מדהים שסיפר הנועם אלימלך והבטיח שמי שיספר סיפור זה יזכה בשפע עשירות און ליין 0 76 09-04-2017, 11:47
תגובה אחרונה: און ליין
  סיפור על הדרך עם הרב יפתח סופר שליט״א - פרשת ויקהל-פקודי מס׳ 206 אלו נרות שבת אימא! און ליין 1 114 28-03-2017, 11:12
תגובה אחרונה: און ליין
  ? *סיפור על הבעש'ט למוצ'ש* יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב יְהוּדִי עָש און ליין 0 106 26-03-2017, 00:53
תגובה אחרונה: און ליין
  סיפור בן דורי מרסל מוסרי 1 254 03-03-2017, 01:54
תגובה אחרונה: צופה



משתמשים אשר צופים באשכול: 1 אורחים

About Us
    Write About your Forum and stuff where this theme is Placed Just I am trying to extend the paragraphs to make some nice looking lines. But you can write about your forum lol. Like what your forum have special and all. or just leave what i have written if you don't like to write much..