מודעה
למה משתעלים
#1
שיעול

ילד משתעל
שיעול הוא מנגנון רפלקס פיזיולוגי, המסייע לפנות מדרכי האוויר הגדולות בריאות הפרשות, חלקיקים, וגופים זרים אחרים. רפלקס השיעול כולל שלושה שלבים: (1) שאיפת אוויר, (2) נשיפה כנגד גלוטיס סגור, (3) שחרור האוויר בלחץ גבוה על ידי פתיחה פתאומית של הגלוטיס[1]. השיעול מהווה סימפטום (תסמין) של מחלות רבות. למרות זאת, לעתים קרובות משתעלים אנשים גם כשאינם חולים, זאת כדי לסלק, כאמור, גופים זרים מהריאות. לעתים זה קורה בשעת האכילה, כשמזון חודר אל קנה הנשימה במקום אל הוושט. לעתים נגרם השיעול מגירוי של הסרעפת; גירוי זה יכול להיגרם על ידי חומרים חיצוניים, כגון עשן, או על ידי גורם פנימי כלשהו.

מחקרים מצאו כי מהירות האוויר הנפלט מהריאות בזמן שיעול נעה בין 20 ל-60 קמ"ש[2] ויכולה להגיע עד כ-100 קמ"ש[3].

מחלות רבות גורמות לשיעול. זיהומים חיידקיים או נגיפיים גורמים במקרים רבים נזק לשעריות המכסות את הדפנות הפנימיות של הריאות. תפקידן העיקרי של השעריות הוא לפזר ולסלק את הריר אותו מפרישים תאי הריאה. בריר נלכדים באופן שגרתי מיקרואורגניזמים וחלקיקים אחרים (כגון אבק ועשן). כשהשעריות ניזוקות ופעולתן נפגמת, מצטבר ריר מזוהם בריאות; דבר זה מקשה על הנשימה וגורם לרפלקס השיעול. בין המחלות הגורמות לשיעול אופייני ניתן למנות את דלקת הריאות ואת הסיסטיק פיברוזיס. גורם נוסף לשיעול הוא הצטברות ריר (ליחה) בקנה הנשימה או בריאות.

בלשון היום-יום מתייחסים לעתים לשעלת כאל שיעול חמור או כרוני, ללא קשר למחלה הגורמת לו; למעשה שעלת הוא שמה של מחלה ספציפית הנגרמת על ידי חיידק.
הגב
#2
משתעלים? מהן הסיבות - ואיך תטפלו
שיעול הינו אחד התסמינים השכיחים בביקורים אצל הרופא, והוא יכול להעיב על החיים בעיקר אם הוא נמשך יותר מכמה ימים. למה הוא מתרחש ואיזה טיפולים יעזרו?

ynetפורסם:  30.11.16 , 14:06



בשיתוף סופר-פארם
 
שיעול הינו אחד התסמינים השכיחים בביקורים אצל הרופא. מוערך שבארצות הברית כשלושים מליון פניות בשנה לרופא הן על רקע תסמין זה. שיעול, ובפרט שיעול ממושך או כרוני מפריע מאוד לסובל ממנו עד כדי פגיעה תפקודית של ממש.
 
שיעול ממושך מתיש ומעייף את שרירי הנשימה (מהירות הלוע של האויר בשיעול מגיעה למאות קילומטרים בשעה), הוא עלול לגרום לכאבי ראש, כאבי שרירים בעיקר באיזור החזה, אך גם הבטן, להחמיר בקעים מפשעתיים וטבוריים עקב הלחץ הבטני המוגבר, לגרום לאי שליטה על השתן והתפתחות טחורים מאותה הסיבה. מסביר ד"ר יניב לוי, מומחה לרפואת המשפחה מלאומית שירותי בריאות.
 
הוא מוסיף כי נשים אוסטאופורוטיות מסתכנות בשברים של צלעות או חוליות עמוד שדרה במקרים של שיעולים חזקים, קיימים דיווחים על התעלפויות בעקבות התקפות שיעול ולבסוף – השיעול מהווה מטרד חברתי ומנדה את המשתעל מחברת בני האדם – החוששים גם מהדבקה. על אף השכיחות הגבוהה של שיעול בימינו - מדהים לגלות שבתנ"ך לא מוזכרת המילה אף לא פעם אחת.
 

[/url]
[Image: 5895576099993640360no.jpg]
שיעול ממושך מתיש ומעייף את שרירי הנשימה (צילום: shutterstock)



 
קראו עוד כתבות במדור פארם נט
 
למה אנחנו משתעלים?
ד"ר לוי מסביר: שיעול הינו למעשה רפלקס, המתחיל בחיישני שיעול הממוקמים לא רק בריריות של דרכי הנשימה אלא גם במיקומים שחלקם אינם קשורים לנשימה כגון סרעפת, קרום הלב, ושט וקיבה.
 
חיישני השיעול מגיבים גם לגירוי כימי כגון חומצה, קור, חום, ותרכובות דמויות קפסאיצין (המרכיב החריף בפלפל החריף) וגם לגירוי מכאני כגון לחץ, תזוזה וכד'.
 
הגירוי העצבי מגיע למרכז השיעול במוח ומשם נשלח אות לשרירי הנשימה להתכווץ ובכך לגרום לשיעול. מהאמור לעיל מתברר, ששיעול יכול לייצר מעין "מעגל רשע" שבו שיעול מוליד שיעול כיון שעצם השיעול יכול לגרום לגירוי נוסף של ריריות הנשימה המשדרות למוח להשתעל עוד וכן הלאה.

 
אליעז רז, רוקח סופר-פארם, מוסיף כי השיעול הוא פעולה חיונית בין אם הוא יזום ובין אם הוא תגובת רפלקס של הגוף. תפקידו הראשוני הואל לפלוט החוצה חומרים בלתי רצויים שחדרו למע' הנשימה או לוושט, כגון: עצם של דג, אבק, חול וכו'. ואולם, לרב, השיעול הוא סימפטום נלווה להתקררות או למחלות חום.
 
לדברי ד"ר לוי, ניתן לחלק שיעול לפי משכו:
[Image: ynet_manual_bullet.png]שיעול חריף מוגדר כשיעול של פחות משלושה שבועות ונגרם לרוב מזיהומי מערכת הנשימה – לרוב וירוסים או חידקים הגורמים לדלקות וגירוי של מערכת הנשימה העליונה (אף, סינוסים, לוע, גרון, סימפונות) או של מערכת הנשימה התחתונה (ריאות).
 
בכל המקרים הללו, שיעול הינו תסמין שכיח ביותר, אם כי לרוב במצבים אילו, המטופלים פונים לעזרה רפואית בשל מכלול תסמיני המחלה – כגון חום, כאבי שרירים, כאבי גרון או לוע, חולשה ועוד.

 
[Image: ynet_manual_bullet.png]שיעול הנמשך בין שלושה לשמונה שבועות מוגדר כשיעול תת חריף, ולרוב קשור אף הוא בזיהומי מערכת הנשימה. אחד המחקרים מצא שבכחמישים אחוזים מהחולים במחלות דרכי נשימה, נשאר "זנב" של שיעול ממושך של מספר שבועות – זמן רב לאחר שכל תסמיני המחלה חלפו - ושיעול זה, חולף גם הוא לבסוף – ללא כל טיפול מיוחד.
 
במקרים אילו הפניה לרופא בדרך כלל תהיה סביב השיעול הטורדני שלא נגמר שעלול להיות מלווה בליחות או ללא ליחות כלל.
 
[Image: ynet_manual_bullet.png]שיעול הנמשך מעל שמונה שבועות מוגדר כשיעול כרוני. נמצא כי מבין הפונים לרופא בגין שיעול כרוני הרוב יהיו נשים – כפי הנראה על רקע רגישות של קשת הרפלקס של השיעול אשר מוגברת בנשים בהשוואה לגברים.
 
כמה זמן השיעול נמשך?
שלוש הסיבות השכיחות ביותר לשיעול כרוני - של מעל לשמונה שבועות - הינן אסטמה, מחלת ההחזר הושטי (״רפלוקס״) ודלף אפי אחורי.
 
אסטמה היא מחלה של תגובתיות יתר של דרכי הנשימה המתבטאת בקוצר נשימה צפצופים ושיעול. לעיתים מופיעה "גרסה" של אסטמה שבא הביטוי היחידי הינו שיעול, בעיקר לילי, וללא מאפייני קוצר הנשימה.
 
לאלרגיה עשוי חלק משמעותי בהתפתחות מצבים אילו ופקטורים כמו זיהום אוויר, עובשים, אלרגנים נשאפים, עשן וכד' השכיחים באיזורי העיר יכולים להחמיר את התמונה. במחלת ההחזר הושטי קיימת עליה של חומצות קיבה במעלה הוושט עד לאיזור הגרון והגירוי המקומי גורם לשיעול טורדני. בחלק גדול מהמקרים, המטופל לא מדווח על תחושת צרבת כלל.
 
מצבים של דלף אפי אחורי קשורים בעיקר במצבי דלקת סינוסים כרונית ובה נראה דלף של נזלת והפרשות מהאף אחורנית ללוע עם הווצרות גירוי מתמיד לשיעול. גם כאן לעיתים לא נמצא שום תסמין נוסף פרט לשיעול הטורדני והממושך. סיבות זיהומיות לשיעולים כרונים הינן הרבה פחות שכיחות.
 
זיהומים כמו שעלת, הנגרמת על ידי חידק הפרטוסיס וקרובי משפחה דומים (מיקופלזמה וכלמידיה) מתגלים לעיתים כהתפרצויות מזדמנות ודרוש סף חשד גבוה לצורך אבחנתם. זאת מכיון שבעוד שבילודים ותינוקות קטנים, מהווה השעלת מחלה מסוכנת (עקב הקושי בנשימה ואכילה), במבוגרים מדובר במחלות בנאליות יחסית המתבטאות בעיקר בהתקפי שיעול טורדני, ללא חום, ולרוב חולפות מאליהן בפרק זמן של עד חודשיים. סיבות נוספות לשיעול כרוני כוללות עישון, תרופות, תסמונת דום נשימה בשינה, ובעיות בליעה – בעיקר בקשישים. סיבות הרבה פחות שכיחות קשורות במצבים ריאתיים ולבביים שונים שיעול ממקור נפשי ועוד.
 
במקרים של שיעול ממושך או כרוני מומלץ לפנות לגורם רפואי להערכה. בדרך כלל נטילת היסטוריה הרפואית טובה תסייע יותר מהכל לפתרון הבעיה, אך לעיתים יש צורך בבדיקות ספציפיות לאישוש האבחנה. נוהג מקובל הוא שבשיעול מעל ארבעה שבועות שלא נמצאה לו סיבה ברורה, רצוי לבצע צילום חזה.
 
רז מוסיף כי מבחינת סיווג השיעול, נהוג לחלק לשלושה סוגים:

1. שיעול יבש (שלא מלווה בהפרשות יתר של הריריות),
2. שיעול לח פרודוקטיבי (שיעול המלווה בכיח, אבל השיעול מצליח להיפטר מהליחה),
3. שיעול לח שאינו פרודוקטיבי – שיעול שאינו מצליח לסלק את ההפרשות.
 
כמו כן, כדאי לשים לב האם השיעול הוא התקפי (מגיע בסדרות, ואז נעלם לזמן מה) והאם הוא יזום או בלתי נשלט, אם הוא בעיקר במשך היום או בעיקר בשעות הלילה.
 


[url=http://images1.ynet.co.il//PicServer4/2016/09/08/7252771/72527530991094640360no.jpg][Image: 72527530991094640360no.jpg]
סירופ נגד שיעול. להתאים לסוג השיעול(צילום: shutterstock)


 
הטיפול המתאים
הטיפול בשיעול יעשה כמובן על פי הסיבה. במקרים שלא נמצאה סיבה ברורה או שהטיפול שהוצע לא הועיל ניתן להשתמש בתרופות נוגדות שיעול.
 
התרופות נגד שיעול נחלקות לתרופות הפועלות על המוח ותרופות הפועלות על מערכת העצבים ההיקפית. התרופות הפועלות על המוח נחלקות גם הן לתרופות נרקוטיות ולתרופות שאינן כאלו.
 
לתרופות הנרקוטיות (כגון קודאין) יעילות טובה אך גם חסרונות בדמות אפקטים ממכרים ומטשטשים ובמקרים קשים יותר - דיכוי נשימתי ורעילות. מבין התרופות שאינן נרקוטיות, הדקסטרומתורפאן הינו השכיח ביותר ומצוי כיום בתכשירים רבים.
 
פרופיל הבטיחות שלו טוב אך יעילותו נחשבת לפחותה לעומת קודאין. התרופות שאינן פועלות על המוח כוללות סירופים שונים (גואייפנזין), אינהלציות של סטרואידים ועוד. יעילותם בדרך כלל טובה וישנן פחות תופעות לואי מתרופות הפועלות מרכזית.

 
ישן מול חדש: אחת התרופות ה"עתיקות" המצויה בשימוש עשרות שנים לדיכוי השיעול מופקת מריר של חלזון אשר מוזכר גם בתלמוד. התרופה אינה ממכרת ואינה נרקוטית והוכחה במספר מחקרים קטנים כיעילה. ומנגד- נעשים כיום מאמצים לזיהוי תרופות הנוגדות את חיישני השיעול באופן ספציפי. מספר מחקרים כבר הראו יעילות לתרופות נסיוניות אם כי תופעות לוואי כמו ירידה בחוש הטעם ובחילות דורשות בירור נוסף.
 
רז מפרט: חשוב לסווג את השיעול לפי הסוג, והאם הוא סימפטום נלווה להתקררות, אזי נרצה להקל גם על יתר הסימפטומים.

 
תכשירים נפוצים:

 
סירופים

1. סימפוקל (טבע) – סירופ המיועד לשיעול יבש, המבוסס על החומר אוקסולמין, המדכא את רפלקס השיעול. הסירופ אינו מכיל סוכר ומתאים לסוכרתיים.

2. תרודקס (תרו) - סירופ המתאים לשיעול יבש. מבוסס על החומר דקסטרומטורפן
3. KUFFEX (לייף) – סירופ המתאים הן לשיעול יבש והן ללח. מבוסס על החומרים גואייפנזין ודקסטרומטרופן. יודע לרכך ליחה או ללחח במקרה של יובש בריריות.
4. טוסופדרין (תרימה) – סירופ מתאים הן לשיעול יבש והן ללח. מבוסס על נגזרת של אפדרין, דקסטרומטופן ומועשר בדבש.
5. היסטפד אקספקטורנט – סירופ המיועד לשיעול ולתסמיני צינון וגודש.
6. מוקוליט (כצט) – סירופ/כדורים לבליעה/לכסניות למציצה. מיועד לטפל בליחה בכך שמפרק אותה מבחינה כימית. חשוב לציין שהסירופ אינו מתאים לשיעול יבש, כיוון שייבש את הלחות הטבעית של הריריות ויחמיר את השיעול. כמו כן, אינו מומלץ לחולי אסתמה ולסובלים מכיב קיבה פעיל או לסובלים מצרבות מחשש שיחמיר את המצב.
7. ברונכו-D – סירופ המיועד לשיעול לח במיוחד, או לשיעול הנשאר בסוף מחלה. אינו מכיל סוכר ומתאים לסוכרתיים.
 
טבליות

כאן המבחר יותר מצומצם.

 
1. פראמול צינון ושיעול (לייף)/אקמול צינון ושפעת (טבע)/דקסמול קולד (דקסל) – פורמולות המופרדות לטיפול ביום ולטיפול בלילה. נועד לכסות את כל תסמיני ההתקררות כמו: חום, חולשה, שיעול וצינון.
 

2. ברונוכולט פורטה (מדיטק) – טבליות להקלה בהצטננות המלוות בשיעול, בעיקר כשהשיעול נובע מנזלת אחורית.
  
תכשירים טבעיים

1. הרבליס/הרבליס B (פלוריש) – סירופ צמחים לילדים ולמבוגרים המבוסס על טימין ועל פרג תרבותי.

2. ווינטר שילד (לייף) – סירופ המבוסס על צמחים הידועים בהשפעתם המכחיית והמרגיעה את מע' הנשימה.
3. שיעולית (הדס) - עוד סירופ מבית פלוריש המבוסס על צמחי מרפא.
4. סוכריות N-שיעול (לייף) – סוכריות צמחים ללא סוכר המסייעות בהרגעת מע' הנשימה. מומלץ כתוספת לסירופ או כל תכשיר אחר נגד שיעול.
5. TUSS PRO (לייף) – טיפות המכילות מיצויי של צמחי מרפא ובניהם חומעה ודרוסרה, ומתאים לכל סוגי השיעול, במיוחד לשיעול לילי.
6. הומיאו-טוסין (לייף) – סירופ הומאופתי המתאים לשימוש מגיל שנתיים. מתאים במיוחד לשיעול יבש, שיעול התקפי, ושיעול לילי.
 


מומלץ גם להיעזר במכשירי אדים (חמים או קרים), המעלים את הלחות היחסית באוויר, ובכך מקלים את הנשימה
 
ד"ר לוי מסכם ואומר כי יש להשתדל להמנע מכל דבר העלול לייבש את רירית הנשימה – מזגנים, דיבור מופרז, עישון וכד'. יש להשתדל לשמור על הריריותכל לחות – על ידי שתיה מתונה, סוכריות מציצה, תרסיסים טבעיים למיניהם וכדומה.

 
יש לזכור ששיעול הינו רפלקס המושפע מגורמים רבים. ככל שדעתינו מוסחת יותר, כך יעלה סף הרגישות ונשתעל פחות. ניתן להשתמש בטכניקות התנהגותיות – למשל כל אימת שמרגישים צורך להשתעל – שותים לגימת מים קרירים וכד'.

 
זאת ועוד - מחקר ישראלי מ 2010 מצא כי כפית דבש גדושה בערב הקלה על שיעול לילי בפעוטות מעל גיל שנה ועד גיל שש – גם מבחינת חומרת השיעול וגם מבחינת משכו. המחקר לא מצא הבדל בין סוגי דבש שונים (דבש הדרים, דבש אקליפטוס או דבש פרחים שפתניים). דבש תמרים (סילאן) נמצא כמועיל אף הוא.

 
בשיתוף סופר-פארם
הגב
#3
שיעול כרוני: מעצבן, מטריד ולא רוצה לעזוב אותך
לקריאה נוחה
שיעול מוגדר כרוני אם הוא נמשך יותר משלושה שבועות. שיעול ממושך כזה, במיוחד כאשר הוא מטריד בלילה או מפריע לשינה, גורם לפגיעה משמעותית באיכות החיים
שיעול כרוני

לתשומת ליבך, השימוש באפשרויות השונות של "פייסבוק" עשוי לשתף את המידע עם אחרים
שיעול הוא רפלקס טבעי שמטרתו לסלק מקנה הנשימה ומהריאות ליחה, גופים זרים וזיהומים. מדובר אומנם במנגנון פיזיולוגי חשוב במערכת ההגנה של גוף האדם, אך שיעול מוגזם ומיותר עלול לפגוע באיכות החיים.

ניתן לחלק את השיעול באופן גס לשני סוגים עיקריים: שיעול חריף, הנגרם עקב מחלה חריפה וקצרה יחסית. שיעול כזה עלול להטריד אותנו עד שלושה שבועות. שיעול הנמשך זמן רב יותר נקרא שיעול כרוני.

שיעול בלתי פוסק כזה, במיוחד כאשר הוא מטריד בלילה או מפריע לשינה, גורם לפגיעה משמעותית באיכות החיים. הגורמים לשיעול כרוני משתנים בהתאם לגיל. אלה הן הסיבות העיקריות להופעתו בקרב מבוגרים:

• עישון - העישון הורס את מנגנון הסינון העדין של הריאה. קרוב ל־90% מהחלקיקים הנשאפים עם עשן הסיגריות נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. הגירוי המתמיד של החומרים המזהמים שמקורם בעישון הורס קודם את הריסיות העדינות, והללו אינן מסוגלות עוד להעביר ולסלק את הריר המכיל את חומרי הפסולת המרובים. נוסף על כך, הגירוי שיוצר העישון גורם ליצירה מוגברת של ריר ושל ליחה על ידי תאי הגביע, אולם כיוון שהריסיות נהרסו, אין מי שיסלק את כמויות הריר המוגברות, והריר נשאר כלוא בסימפונות ומצטבר בהן. הסימפונות אינן יכולות לתפקד כראוי בסביבה החדשה והן מנסות להשתחרר מן הליחה שנצטברה בהן. הדרך היחידה הפתוחה לפניהן היא השיעול. שיעול עמוק ובלתי רצוני נקרא "שיעול המעשן".

בחלק מהמקרים מתפתחת גם מחלת ריאות חסימתית כרונית הגורמת לקוצר נשימה, לשיעול כרוני עם יצירת ליחה מרובה ולחוסר יכולת של הריאות לתפקד ולעמוד בדרישות הגוף לחמצן. במקרים קשים ביותר ניתן לראות חולים כאלה שבקושי מתפקדים ונושמים רק באמצעות בלון חמצן. וכן - כל זה מהסיגריות. (וכל זה נוסף על נזקים נוספים ידועים של הסיגריות כמו סרטן הריאות וסוגי סרטן אחרים ומחלות לב).

• תופעות לוואי של תרופות - יש תרופות שגורמות לשיעול יבש וכרוני שעלול לפגוע באיכות החיים. מדובר בעיקר בתרופות המשמשות להורדת לחץ דם, כמו אנלפריל, אנלדקס, קונברטין, קפטופריל וטריסטייס. אם מופיע שיעול כרוני לאחר שימוש בתרופה מהמשפחה הזאת, מומלץ להחליף את התרופה בתרופה מקבוצה אחרת. קבוצת תרופות נוספת להורדת לחץ דם שעלולה לגרום לשיעול כרוני - אך בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לקבוצה הקודמת - כוללת תרופות כמו: אוקסר, לוסרטן ודיובאן.

• תסמונת הטפטוף שמאחורי האף - גורמת לשיעול כרוני בקרב ילדים, בקרב מבוגרים וגם בקרב קשישים. מדובר בנזלת המלווה בתחושת גודש באף וזליגה אחורנית של הנזלת אל החלק האחורי של האף ושל הלוע - דבר הגורם לגירוי ולרצון לכחכח ולהשתעל. לעיתים יכול הרופא לראות בבדיקת גרון את ההפרשה של הנזלת הזולגת אחורנית. בבדיקה רואים הפרשה מוגלתית רירית בחלקו האחורי של הלוע. במקרים רבים מתלווה לכך גם דלקת במערות האף (סינוסיטיס) או נזלת כרונית אלרגית. המאפיין את השיעול בתסמונת הטפטוף שמאחורי האף הוא החמרה עם המעבר לשכיבה והקלה בישיבה או בעמידה (כיוון שבשכיבה מוגברת הזליגה אחורנית של הנזלת).

נזלת אלרגית מתאפיינת גם בעיטושים רבים, בגרד ובאודם באף ובעיניים ובתחושת גודש באף. נוסף על כך, דלקת הסינוסים מתאפיינת בחום גבוה, בכאבי ראש חזקים שמחמירים בהנעת הראש כלפי מטה או בכל שינוי בתנוחה.

כל טיפול שיגרום להיעלמות הנזלת ירפא גם את התסמונת. לנזלת אלרגית ניתן לתת תרסיס המכיל סטרואידים או אנטי היסטמינים. בסינוסיטיס חריפה ניתן לטפל באנטיביוטיקה, אם כי חלק ממקרי הסינוסיטיס יכולים לחלוף גם לא טיפול אנטיביוטי.

• ריפלוקס קיבתי - כאשר שיעול כרוני מתלווה לצרבת או מתרחש לאחר ארוחה תוך כדי רכינה או בזמן שכיבה עם טעם חמוץ בפה, יש לחשוד בשיעול כתוצאה מרפלוקס קיבתי־ושטי. מחלת הרפלוקס הקיבתי נגרמת כאשר חומצה עולה מהקיבה לכיוון הוושט בשל היחלשות הסוגר שבין הוושט לקיבה. מיצי הקיבה שעולים לבית הבליעה גורמים לגירוי של קנה הנשימה ולשיעול. המאפיין של השיעול הזה הוא החמרה לאחר ארוחת גדולה ובמיוחד לאחר שאוכלים מזון מטוגן.

האבחון נקבע באמצעות הדגמת הרפלוקס בצילום בליעת בריום או באמצעות בדיקת גסטרוסקופיה - צינור אופטי המוחדר לוושט ומאפשר הסתכלות ישירה על רירית הוושט והקיבה.

לטיפול ברפלוקס קיבתי נוטלים תרופות סותרות חומצה (כמו זנטב, מאלוקס, גסטרו ופמוטידין) או תרופות המקטינות את ייצור החומצה (כמו לוסק, אומפרדקס ולנטון, לנסו, קונטרולוק). חוץ מאשר תרופות אפשר גם לנקוט את הצעדים הבאים: לאכול ארוחה גדולה אחרונה בשעות אחרי הצהריים, להרים את ראש המיטה בכעשרה סנטימטרים, להפחית במשקל (אם לוקים בהשמנה), לאכול מזונות עתירים בחלבון ולהימנע מאכילה ומשתייה שעתיים לפני ששוכבים לישון.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית
הגב
#4
למה אנחנו משתעלים, ומה עושים עם זה?

כל מי שחטף מחלת חורף בחודשים האחרונים בוודאי סבל מכמה ימים של שיעולים, שלא רק החרידו את יושבי הבית, אלא החלישו אותו ואף גרמו לכאבים. למה כל כך חשוב להשתעל, ובאיזה שלב עוזרות תרופות הסבתא?
תגיות:  [Image: 1791639-53.png?crop=w60]ד"ר עידן גורןיום רביעי, 18 בפברואר 2015, 08:07
  • []שתף




[img=633x0]http://images.wcdn.co.il/895828-18.jpg?crop=w635[/img]
לא לשכוח לשים יד (אילוסטרציה: shutterstock)


אף שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו, שיעול הוא רפלקס חשוב שתפקידו לנקות את דרכי הנשימה מהפרשות המצטברות בהן ומחומרים כמו אבק או עשן. השיעול אומנם מופיע לרוב כתסמין המרמז על מחלה של דרכי הנשימה, אך אם המנגנון הזה לא היה קיים, הפרשות דרכי הנשימה היו מתנקזות על ידי כח המשיכה לתוך הריאות במקום החוצה, וגורמות לזיהומים ולפגיעה בריאות.

האזור במוח ששולט במנגנון השיעול קרוי הגרעין הבודד המוארך (nucleus tractus solitarius) והוא נמצא בגזע המוח. בעוד ששיעול הוא לחלוטין תסמין מקובל כאשר יש מחלה חריפה של דרכי הנשימה או שהוא נוצר לאחר שאיפה של מזון או שתיה בשוגג לדרכי הנשימה, שיעול ממושך שאינו מלווה בתסמינים אחרים שקשורים למערכת הנשימה דורש בירור רפואי נוסף כמו צילום חזה ולעיתים בדיקה של רופא ריאות.




אילו סוגי שיעול קיימים?

עוד באותו נושא
[/url]
[img=139x0]http://images.wcdn.co.il/1853568-18.jpg?crop=w248[/img]

למה נעלם לנו הקול, ואיך מחזירים אותו
לכתבה 
השיעול יכול להופיע בכמה צורות כאשר ההבחנה העיקרית היא בין שיעול יבש, כזה שאינו מלווה בליחה, לעומת שיעול ליחתי ויצרני. ברוב המקרים, השיעול עצמו אינו יעד לטיפול אלא הסיבה בגללה הוא נוצר. שיעול יבש מתחיל לרוב בתחושת גירוי או דגדוג בדרכי הנשימה. כאשר נוצרת דלקת בדרכי הנשימה העליונות, למשל כתוצאה מנגיף נשימתי כמו שפעת. המוח מפרש את הנפיחות של דרכי הנשימה כאילו מדובר בגוף זר, והוא מנסה להסיר אותו על ידי הפעלת מנגנון השיעול. שיעול יצרני מתהווה כאשר נוצרת ליחה בדרכי הנשימה ואז לשיעול תפקיד חשוב בניקוי דרכי הנשימה.

ניתן לחלק את השיעול לפי משך הזמן בו הוא מופיע - שיעול חריף נמשך עד שלושה שבועות, שיעול תת-חריף נמשך בין שלושה לשמונה שבועות, ושיעול כרוני נמשך למעלה משמונה שבועות. לאחר תקופות ארוכות של שיעולים, אנשים נמנעים לעיתים מלהשתעל בשל הכאב שנגרם להם, מה שעלול גם להוביל לסיבוכים ריאתיים. מצד שני, שיעול מוגבר, בעיקר כזה שנמשך ימים רבים יכול בעצמו להיות מתיש ולגרום לכאבי שרירים, להקאות ובמצבים קיצוניים אפילו לעילפון.

למה אנחנו משתעלים?

עוד באותו נושא

[img=139x0]http://images.wcdn.co.il/1791469-18.jpg?crop=w248[/img]

רופאים מודים: סירופ נגד שיעול הוא בזבוז כסף
[url=http://healthy.walla.co.il/item/2793922]לכתבה 
ברוב המקרים, שיעולים נגרמים על ידי זיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה ולכן בדרך כלל הם חולפים בכוחות עצמם. לעיתים דלקות שנגרמות כתוצאה מזיהומים ויראליים או חיידקיים של הגרון והלוע גורמים גם הם לריבוי הפרשות ולגירוי רפלקס השיעול. בנוסף, דלקות של הסינוסים והאף וגם אלרגיות שמערבות את אותם האיזורים יכולות לגרום לשיעול במנגנון של הפרשות אשר יורדות מחלקו האחורי של האף לתוך דרכי הנשימה.

שיעול יכול גם להיות סימן של התעוררות או התלקחות של מחלה כרונית כמו אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או ברונכיטיס כרוני. גם גורמים שמחוץ למערכת הנשימה כמו רפלוקס של מיצי קיבה יכול לגרום לשיעול, בעיקר במצב של שכיבה. קיימות גם לא מעט תרופות שיכולות ליצור שיעול מתמשך כמו תרופות ממשפחת מערכי האנזים ACE שמשמשות לטיפול ביתר לחץ דם.

מתי צריך לפנות לרופא?

אם השיעול נמשך למעלה משלושה שבועות לאחר זיהום בדרכי הנשימה או אם הוא הולך ומחמיר מומלץ לפנות לרופא. אם השיעול מלווה בקוצר נשימה, כאבים בחזה או שיעול דמי יש לפנות באופן מיידי לבדיקת רופא. במצבים שהשיעול הופך כבר לשיעול כרוני מתמשך (מעל 8 שבועות), חשוב לפנות לבדיקת רופא, ובהתאם לגיל ולמחלות הרקע יבוצע בירור נוסף של השיעול הכרוני. הכלל הזה רלוונטי בעיקר עבור מטופלים שאינם מעשנים, משום שבקרב מעשנים שיעול כרוני הוא דבר שבשגרה ולכן הם עלולים לאבד את תמרור האזהרה של שיעול כרוני כסמן פוטנציאלי למחלות שונות.

איך מטפלים?

אין דרך מהירה ובטוחה להעלים את השיעול שנגרם כתוצאה מזיהום נגיפי. כאשר הגוף מצליח להתגבר על הזיהום, כך לאט לאט גם השיעול צפוי להשתפר. כאשר הסיבה לשיעול ידועה – צריך פשוט לטפל בה. תרופות סבתא למיניהן כדוגמת תה, דבש ולימון הן פתרון מצוין לשלבים הראשונים.

[img=633x0]http://images.wcdn.co.il/1836553-18.jpg?crop=w635[/img]
פיתרון מעולה לשלבים הראשונים של השיעול. תה עם לימון (צילום: shutterstock)


במצבים קיצוניים בהם השיעול הוא טורדני במיוחד או נמשך זמן רב, או אם קיימים סיבוכים של השיעול (הקאות, אובדן הכרה, שברים בצלעות) ניתן לשקול שימוש בתרופות מדכאות שיעול. חשוב לשים לב כי התרופות הללו, שמכילות ברובן קודאין, הן ממכרות ולא מומלץ ליטול אותן יותר משבועיים.

תרופות נגד הצטננות שניתן לרכוש ללא מרשם רופא מכילות חומרים שפועלים על מרכז השיעול במוח, והן יעילות יותר לשיעול יבש. עבור מי שסובל משיעול ליחתי עם ליחה צמיגית שקשה להפריש אותה, ניתן להוסיף גם תרופות לריכוך הליחה.

עבור מעשנים זו כמובן הזדמנות לנסות להפסיק לעשן, בייחוד מכיוון שעישון מחמיר את השיעול ופוגע ביכולת של דרכי הנשימה להתגונן מפני מזהמים ולהחלים מזיהומים של דרכי הנשימה.

למרות מה שרבים חושבים, אנטיביוטיקה אינה טיפול נגד שיעול. אם רופא חושד כי קיים זיהום חיידקי, כמו למשל דלקת ריאות חיידקית או זיהום נגיפי שהסתבך, רק אז יש מקום למתן טיפול אנטיביוטי.
הגב


[-]
תגובה מהירה
הודעה
הקלד את תוכן התגובה שלך כאן.




משתמשים אשר צופים באשכול: 1 אורחים

About Us
    Write About your Forum and stuff where this theme is Placed Just I am trying to extend the paragraphs to make some nice looking lines. But you can write about your forum lol. Like what your forum have special and all. or just leave what i have written if you don't like to write much..