מודעה
פרשת אמור - אשכול
#1
רעיונות לפרשת אמור - יום ראשון
לע"נ אליעזר בן יעקב יוסף
"כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו" (כא, ב)

מדוע הקדים בפסוק את האם לפני האב, בשונה מכל התורה שהאב מוקדם לאם בכל מקום בתורה?

האבן עזרא תירץ: "וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב".

אולם יש להבין, שבהמשך הפסוקים לגבי כהן גדול, אומרת התורה (כא, י - יא) "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו... ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא", והקדים את האב לאם, ולפי האבן עזרא, הרי האב מאריך ימיו יותר?

ואפשר לתרץ עפ"י דברי חז"ל (מסכת מכות יא ע"א) "אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו", דהיינו שאימותיהם של הכהנים גדולים היו מספקות מזון ובגדים לתושבי העיר מקלט בכדי שלא יתפללו על הכהנים הגדולים שימותו.

חז"ל אומרים שגמילות חסדים מאריכה ימי האדם.

בזה מיושבת הקושיה, שאכן בדרך כלל האנשים מאריכים ימים יותר מהנשים כדברי האבן העזרא, אבל אצל כהן גדול, שאמו עסוקה תדיר בגמילות חסדים לספק מים ומזון לתושבי ערי מקלט, היא מאריכה ימים יותר, ולכן כתוב אצלו "לאביו ולאמו" שכן אמו מאריכה יותר ימים.
הגב
#2
דבר תורה מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הספר החדש לל"ג בעומר דורש טוב לעמו

הכוח של רבי שמעון מעל הטבע

הגמרא (מעילה יז) אומרת פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם, ושיבעלו את נשיהם נידות. אמרו מי ילך לבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בניסים ע"כ.

וצריכים להבין, הרי כל התנאים היה בידם לעשות ניסים ונפלאות כמו שאמר אנטונינוס לרבי הקדוש (עבודה זרה י) ידענא דאפילו זוטי דאית בכו מחיה מתים (אפילו הקטן שבכם יכול להחיות מתים). אם כך מהו הכח המיוחד שהיה לרבי שמעון בר יוחאי, שהוא מלומד בניסים ומודגש עליו יותר מכל חבריו?

אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול, הנה בתורה הקדושה יש בה שתי חלקים, חלק אחד זו תורת הנגלה וחלק שני זו תורת הנסתר. והנה תורת הנגלה זוהי כל התורה אשר מונחת לפני כל יהודי, דברים הגלוים לעין בלימוד התורה. ויש תורת הנסתר, כמו שאומרת הגמרא (תענית ט) ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (אין דבר שלא רמוז בתורה) ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות (מנחות כט), ואלו דברים שלא ניכרים ונראים לכל אלא זוהי תורת הנסתר.

וכך גם העולם מחולק, תורת הנגלה זה כנגד הדברים שנראים בטבע, כל הנהגת העולם שנראית בטבע ודברים שנראים טבעיים, תורת הנגלה היא כנגד העולם שבטבע. וכל הדברים שמעל הטבע ודברים נשגבים, תורת הנסתר היא כנגד הניסים והדברים אשר הם מעל הטבע, וזהו כמו שהגמרא (תענית כה) אומרת האומר לשמן שידלק יאמר לחומץ וידלק, אלו דברים שלא מובנים בטבע, והדבר ששולט על הדברים שלא נראים בטבע זהו עולם של סתרי תורה, שבכח סתרי תורה שולטים על דברים שמעל הטבע.

ועל פי זה יובן איך שמסתיימת התורה "לכל האותות והמופתים" וסמוך לזה מיד "בראשית ברא אלוקים" שעם 'ב' ראשית, שני חלקי התורה שנקראת ראשית, ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. וכמו שיש בתורה גם חלק הנסתר, כן יש גם בעולם ההנהגה, הנהגת האותות והמופתים.

ועל פי זה צריך לדעת, מי שכוחו גדול בתורת הנגלה כוחו גדול בענייני הטבע, ומי שגדול בתורת הנסתר כוחו גדול בכח הניסים ובכח אשר מעל הטבע. והנה רבי שמעון בר יוחאי מעלתו מעלה נשגבה, והוא היסוד של תורת הנסתר הוא השורש של כל תורת הנסתר, וזה מה שאנו אומרים בפיוט בר יוחאי אשרי יולדתך, אשרי העם הם לומדיך ואשרי העומדים על סודך, לבושי חושן תומיך ואוריך.

וכך מובא בזהר הקדוש (זהר חדש חלק ב' רות מ"ד) שפעם אחת היה דֶּבֶר בעיר לוד ובא רבי שמעון לעיר, שאלו אותו מה לעשות להינצל מהדֶּבֶר? עבר בעיר וראה שבני אדם מתים במגיפה, ואמר כל זה בתוך העיר בזמן שאני שרוי בתוכה, הריני גוזר שהדבר יבוטל. שמעו בת קול שאמרה צאו מכאן שרבי שמעון בר יוחאי כאן, והקב"ה גוזר גזירה והוא מבטלה.

היה שם רבי חנינא ובא וסיפר הדברים לפני רבי מאיר ואמר שבחא דילי מי יכל למיקם ביה אי לאו כמשה, פתח ואמר "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת", וכתיב "ויקח אהרון" וגו'. וכתיב "והנה החל הנגף בעם" וכתיב "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה" (במדבר יז, יא). כולי האי איצטריך ליה למטרח, ורבי שמעון בן יוחאי במימריה הקב"ה גוזר והוא מבטל מותנא ע"כ.

הנה הכח של רבי שמעון בר יוחאי כח נשגב וכח גדול ביותר לבטל כל גזירה, משום שכוחו של רבי שמעון מעל הטבע בכח תורת הנסתר, שרבי שמעון הוא סוד תורת הנסתר.

והנה אפשר להוסיף ולדקדק ולומר, הגמרא (סוכה מהSmile אומרת שאמר רבי שמעון בר יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנברא העולם ועד עכשיו ע"ש.

וידוע כי אלוקים בגמטריא יוצא הטבע ואלוקים זה גם מידת הדין, והנה הנוטריקון של אלקים י'כול א'ני ל'פטור ה'עולם מ'הדין, שרבי שמעון בר יוחאי יכול לקחת את מידת הדין ולעשות אותה טבע, ולפטור את העולם מן הדין.

זהו כוחו של רבי שמעון וכח הנסתר שהיה לרבי שמעון, ולכן הוא יותר מכל חבריו היה מלומד בניסים, בכח תורת הנסתר שרבי שמעון הוא יסודה של תורת הנסתר.
הגב
#3
דברי תורה לפרשת "אמור"

"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי; [ג] ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו; שבת היא לה' בכל מושבותיכם; [ד] אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם-(פרק כג, פסוקים ב-ד):  סדר הפסוקים כאן לכאורה אינו מיושב: בפסוק ב', מקדימה התורה שהנושא שיפורט להלן הוא מועדי ה', דהיינו, החגים (כלשון הפסוק- "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי"); ואילו בפסוק ג' משנה הכתוב לפתע את טעמו ומתייחס לשבת (כלשון הפסוק- "ששת ימים תיעשה מלאכה" וגו'); ולאחר מכן בפסוק ד', שוב חוזר הכתוב ומתייחס למועדים ("אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם"), והדברים צריכים ביאור. 


ואולי זוהי כוונת רש"י כששאל, "מה עניין שבת אצל מועדות", 


הגאון מוילנא מיישב, בדרך חידוד, שפסוק ג', על אף שלפי פשוטו הוא מתייחס לשבת, הרי שיש בו רמז ברור גם לענייני המועדים, כך: כידוע, יש בשנה שבעה מועדים (חגים) שיש בהם איסור מלאכה- ראשון ושביעי של פסח, סוכות ושמחת תורה, שבועות, ראש השנה ויום כיפור. וכן ידוע, שבכל ימים טובים אלה, אין המלאכה נאסרת לחלוטין, אלא הותרה בהם מלאכת אוכל נפש. יוצא מכלל זה הוא יום כיפור, שאסור אף במלאכת אוכל נפש, ועל כן הוא "שבת שבתון". נמצא, שרק בששה ימים מתוך השבעה, מותרת מלאכת אוכל נפש.  


ולכך איפוא רומז כאן הכתוב בפסוק "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון"; דהיינו, מתוך שבעה ימים טובים, ששה ימים מותרים במלאכת אוכל נפש ("ששת ימים תיעשה מלאכה"), והיום השביעי (יום כיפור) אסור לגמרי במלאכה, אף במלאכת אוכל נפש ("וביום השביעי שבת שבתון"). ונמצא, כאמור, שפסוק ג' אינו מתייחס רק לשבת אלא רומז גם למועדים (ולאחר מכן בא פסוק ד' ומפרט את המועדים), ובכך מיושבת השאלה דלעיל, מה עניין שבת אצל מועדים.

"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב" (כג, לב)- למעשה, יום כיפור הוא בעשירי לתשרי, ואף על פי כן התורה כתבה "בתשעה לחודש". מכאן למדו חז"ל (ברכות דף ח ע"ב, יומא פא ע"ב), שאף היום התשיעי כביכול לוקח חלק במצווה, וזאת על ידי אכילה ושתיה בו- "שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" 
אולם בטעם המצווה לאכול בתשיעי נחלקו רבותינו. לפי הפשט הפשוט (וכך משמע מרש"י במסכת יומא שם, וכך משמע גם מדבריו במסכת ברכות), שורש מצווה זו הוא הכנת גוף האדם לצום שיבוא בעשירי, ובלשון רש"י ד"ה כל האוכל: "כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה". וכן לשון הטור, "שיאכלו וישתו תחילה כדי שיוכלו להתענות וכדי שלא יזיק להם העינוי".
אולם יש מבארים שהטעם הוא להיפך (בתורה תמימה)-המטרה היא להכביד את הצום בעשירי, וזאת ע"י אכילה ושתיה בתשיעי, כי מי שמרבה באכילה ושתיה בתשיעי, הצום קשה עליו אח"כ יותר (כי כבר התרגל לאכול ולשתות בכמויות גדולות). 
ויש מפרשים (שיבולי הלקט) שהטעם הוא להוציא מליבם של צדוקים, שהיו מפרשים את הפסוק כאילו יש להתענות בתשיעי.
ישנן כמה נפק"מ בין הטעמים: א. האם נשים חייבות במצווה זו- אם היא מצווה עצמאית, נשים פטורות, ככל מצוות עשה שהזמן גרמא. אך אם היא חלק מהצום, נשים כן חייבות כדרך שחייבות בצום עצמו. ב. אדם שיודע שלא יצום, כגון שהוא חולה, האם הוא חייב לאכול? לפי רש"י או התורה תמימה אין טעם שיאכל, אך לפי טעם שיבולי הלקט, ודאי חייב לאכול. 
ובביאור הלשון "כאילו התענה תשיעי ועשירי", ביאר המשנה ברורה בתחילת סימן תר"ד. שהכוונה היא כך- אל תאמר שמכיוון שבתשיעי המצווה היא לאכול, והרי אכילה היא דבר שיש בו הנאה, ממילא יהיה שכר המצווה מועט. אל תאמר כך, אלא השכר רב הוא, כמו השכר על תענית בזמנה, שהוא שכר גדול.


שבת שלום לכם
הגב


[-]
תגובה מהירה
הודעה
הקלד את תוכן התגובה שלך כאן.


אשכולות דומים...
אשכול יוצר האשכול תגובות צפיות תגובה אחרונה
  מסכת סנהדרין - הדף היומי - *אשכול און ליין 8 219 לפני 10 שעות
תגובה אחרונה: און ליין
  אשכול ההלכה היומית רב הפורום 556 141,993 לפני 10 שעות
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת מוות מסעי - אשכול אני 4 161 21-07-2017, 16:20
תגובה אחרונה: און ליין
  מסכת בבא בתרא - הדף היומי - *אשכול און ליין 170 8,077 21-07-2017, 16:19
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת פנחס- אשכול אורח 1 233 21-07-2017, 14:28
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת חוקת - אשכול און ליין 7 210 02-07-2017, 00:51
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת קרח - אשכול און ליין 4 116 23-06-2017, 11:57
תגובה אחרונה: און ליין
  זמני כניסת/יציאת שבת פרשת קורח און ליין 0 96 23-06-2017, 09:19
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת שלח - אשכול און ליין 2 93 15-06-2017, 22:29
תגובה אחרונה: און ליין
  פרשת בהעלותך - אשכול און ליין 1 57 09-06-2017, 16:44
תגובה אחרונה: אורח



משתמשים אשר צופים באשכול: 1 אורחים

About Us
    Write About your Forum and stuff where this theme is Placed Just I am trying to extend the paragraphs to make some nice looking lines. But you can write about your forum lol. Like what your forum have special and all. or just leave what i have written if you don't like to write much..