כל מה שמעניין
סיפור וורט יפה לחג הפסח - גרסה מובנת להדפסה

+- כל מה שמעניין (http://kolmeanien.co.il)
+-- פורום: כללי (http://kolmeanien.co.il/Forum-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99)
+--- פורום: יהדות (http://kolmeanien.co.il/Forum-%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)
+--- אשכול: סיפור וורט יפה לחג הפסח (/Thread-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97)



סיפור וורט יפה לחג הפסח - און ליין - 10-04-2017

מסופר על יהודי שאיבד את ילדיו ומשפחתו בשואה וזכה לשרוד ולהגיע לארץ ישראל והקים מחדש את ביתו משפחה גדולה דור ישרים יבורך ,פעם אחת בהיותו מיסב בליל הסדר עם נכדיו בעת שאלה מה נשתנה לפתע שאל את הסבא אחד מהנכדים :״ סבא סבא יקר אנחנו יודעים שאתה לבד מכל המשפחה זכית לעבור את מלחמת העולם ומאורעות השואה וראית את מה שעוללו לכם ואת הסבל הנורא ואחרי ככלות הכל הגעת לארץ ישראל ...סבא איך ומהיכן שאבת את כל הכוחות ולא איבדת את שפיות דעתך כלום לא היו לך הרבה שאלות ??והנה זכית ובנית הכל מחדש והיום אתה שש ושמח וזוכה שוב למשפחה גדולה !! מהו הסוד שלא התייאשת ועלית ונתעלית כל כך סבא יקר ״ ?? הס הושלך בשולחן לתדהמת כל הנוכחים ענה לו הסבא :״ דע לך בני שבאמת לא היה לי קל ונותרתי עם המון המון שאלות ..עד שפעם אחת הוזמנתי לליל הסדר אצל הרבי הקדוש מבלז זצ״ל וכאשר הגיע לשאלת מה נשתנה ,הבן של הרבי לא שאל כלל מה נשתנה ,מה עשה הרב הזיז הצלחות ממקום למקום והבן לא שואל ,המשיך והזיז את השולחן והבן לא שואל ..הפך את השולחן ועדיין הבן לא שואל ...אז שאל הרבי : זיס קינדל ,ילד מתוק ,למה אינך שואל כלום ? אין אתה רואה פה הרבה שינויים ? ואז שימו לב מה השיב הבן לרבי לא יאומן :״על אבא לא שואלים שאלות ״ ושוב חזר ״על אבא לא שואלים שאלות ״ !!! הבנתם נכדיי היקרים היו לי הרבה שאלות אחרי השואה ,אבל מאותו ליל הסדר ועד היום מלווה אותי שנים רבות שכל מה שאבא עושה הכל לטובה ,ולכן מאז ועד היום לא שאלתי מאומה ובזכות זה היום זוכים אנחנו להיות בייחד ששים ושמחים ״ !! למותר לציין ששום עיין לא נותרה יבשה באותו ליל הסדר שלא ישכח לעולם.
יהי רצון שנזכה כולנו יחד להאמין שהכל מאיתו יתברך ולחגוג את חג המצות בשמחה ובדיצות ,ויקויים ״כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות ״

פסח כשר ושמח!


RE: סיפור וורט יפה לחג הפסח - און ליין - 10-04-2017

זמני כניסת/יציאת חג הפסח:

         

ירושלים:
??18:27
✨19:42
ביתר עילית:
??18:29
✨19:43
בית שמש:
??18:28
✨19:43
באר שבע:
??18:37
✨19:44
קרית גת:
??18:44
✨19:45
מודיעין עילית:
??18:38
✨19:43
בני ברק וגבעת שמואל:
??18:44
✨19:44
אלעד:
??18:37
✨19:44
אשדוד:
??18:46
✨19:45
צפת:
??18:34
✨19:43
חיפה:
??18:38
✨19:44
נתניה:
??18:44
✨19:44
תל אביב:
??18:46
✨19:45
אילת:
??18:35
✨19:42
רבינו תם:
20:23

? פנינים לחג הפסח ?

?מצות השמחה
חסיד אחד נכנס אל רבו האדמו"ר רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל ופניו עצובות. "מה זאת"? שאלו רבו. התחיל החסיד מספר בגילוי לב; "כי החיטים השמורות שהכין לאפות מהן מצות לפסח נחמצו, כעת לא יוכל לאכול רק מצות שנאפו מקמח שלא נשמר משעת קצירה". "שים לב" ענה לו הרבי: "מצה  שמורה היא אמנם הידור מצוה, אבל מצות השמחה בחג היא מן התורה. מוטב שתאכל מצה פשוטה בשמחה, מאשר תאכל מצה שמורה בעצבות".?

 ?ביצים קשות
מנהג ישראל לאכול ב'ליל הסדר' בתחילת הסעודה ביצים מבושלות. שאלו פעם את הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, ראש ישיבת 'חכמי לובלין': "מדוע אוכלים היהודים בליל הסדר ביצים קשות"? השיב רבי מאיר: "זהו סמל  לקשיות העורף היהודית, כל מה שהן מתבשלות זמן ממושך יותר, הן מתקשות יותר ויותר". וכך הדבר גם עמנו היהודים; "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
'ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים' ('הגדה של פסח')?

?'קדש' 
פירושו של 'קדש'; שצריך להזמין עצמו להקב"ה. 'קדש' מלשון; הזמנה כמו הפירוש של; ''הרי את מקודשת לי' שתהא מזומנת לי ואסורה לכולי עלמא כהקדש' ('תוס'  'קדושין' ב) כך צריך לקדש עצמו להיות מוכן להקב"ה. ('עבודת ישראל')?

? חג פסח כשר ושמח?,
? אביתר ?


RE: סיפור וורט יפה לחג הפסח - און ליין - 10-04-2017

דברי תורה לחג הפסח

מאימתי נאסר על בני ישראל לאכול חמץ?
נאמר בתורה "כי כל אוכל חמץ ונכרתה" וגו' (שמות יב, טו)- מפסוק זה עולה, שעוד לפני שיצאו ממצרים כבר נצטוו בני ישראל שלא לאכול חמץ בפסח. ואם כך נמצא, שכשיצאו ממצרים, כבר ידעו שאסור להם לאכול חמץ.
וממילא קשה, אם כבר במצרים נצטוו לא לאכול חמץ, ובשעת היציאה ממצרים כבר היו תחת ציווי זה, כיצד מתיישב הדבר עם מה שאנו אומרים בהגדה, "שלא הספיק בצקם להחמיץ וכו'", שמשמע שבשעת היציאה ממצרים רצו בני ישראל להחמיץ הלחם, והמצרים לא הניחום לעשות זאת?
הר"ן במסכת פסחים, דף כה ע"ב , מתרץ קושיה זו. שבמצרים נצטוו רק שלא לאכול חמץ, אך שלא ייראה חמץ, לא נצטוו. ולכן, לולא המצרים שלא הניחום להחמיץ, היו אופים חמץ, לא כדי לאוכלו כעת אלא על מנת לשמרו.

ומוסיף הר"ן, שתכנונם היה לשמר את החמץ כנ"ל, ולאוכלו כבר למחרת יציאתם (דהיינו בט"ז ניסן); כי אף על פי שאיסור אכילת חמץ נוהג שבעה ימים, דין זה הוא דווקא בפסח דורות, אך בפסח מצרים לא היה האיסור אלא יום אחד, כמבואר בפסחים דף צו ע"ב. נמצא איפה, לפי הר"ן, שבני ישראל תכננו לאפות את החמץ ולשמר אותו ביום הראשון כדי שיוכלו לאכול מייד למחרת, אך המצרים לא הניחום להחמיץ. וכך תירץ גם השפתי חכמים בפסוק ל"ד.
אולם הקשה הצל"ח במסכת פסחים על תירוץ זה של הר"ן, שבפסח מצרים לא נצטוו בלא ייראה (והאיסור היה רק לאכול), מניין לו דבר זה, הרי אדרבה, המשנה בפסחים דף צו מונה כמה חילוקים בין פסח מצרים לפסח דורות, ולא מנתה חילוק מחודש זה, שבפסח מצרים לא נצטוו בלא ייראה.
ולכן הולך הצל"ח בדרך אחרת לתרץ את השאלה דלעיל , וזה תירוצם: כאמור לעיל, במסכת פסחים דף צו ע"ב מבואר שאיסור חמץ בפסח מצרים נהג רק יום אחד ולא שבעה ימים. על כך מוסיפים הצל"ח והמלבי"ם חידוש, שהיום האחד הנ"ל איננו ט"ו ניסן והלילה שלפניו, אלא יום י"ד (יום הקרבת הפסח) והלילה שלאחריו (וכפי שמבאר המלבי"ם, שיש לכך שתי סיבות - א) היה זה קודם מתן תורה, וקודם מתן תורה הלך הלילה אחר היום שלפניו, ב) בקדשים, ובכלל זה קרבן פסח, הכלל הוא שהלילה הולך אחר היום שלפניו). נמצא שבבוקר ט"ו כבר לא היה איסור חמץ, וממילא מובן כיצד רצו להחמיץ את הבצק, שהרי יצאו בבוקר ט"ו.

יש עוד פירוש של האברבנאל, ולפיה, מה שנאמר בהגדה "שלא הספיק בצקם להחמיץ", אין פירושו שבני ישראל תכננו מלכתחילה להחמיץ, אלא הכוונה היא רק, שהחימוץ היה קורה בדרך הטבע. ולהלן ביאור הדברים:
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם תכננו לאפות את הבצק מהר כל כך, שלא יספיק להחמיץ (שהרי כידוע, חימוץ נובע מהשהיית הבצק זמן מה ללא אפייה), וזאת משום שכך נצטוו במצרים, שלא לאכול חמץ, ורצו לקיים את הציווי. אלא, שבאו המצרים וגרשום ולא הניחום לאפות, ולכן בדרך הטבע הבצק היה מחמיץ (לא כתוצאה מרצונם אלא כתוצאה מהפרעת המצרים, שכאמור לא הניחום לאפות). אלא שעשה להם הקב"ה נס, שהגיעו מרעמסס לסוכות (ששם לא הפריעום המצרים) במהירות כזו, שהבצק לא הספיק להחמיץ, ויכלו עדיין להמשיך לאפותו (בסוכות) בלי שיחמיץ.
ולפי זה מה שנאמר בהגדה "שלא הספיק בצקם להחמיץ", אין הכוונה כמו שרגילים לפרש, שבנ"י מצד רצונם תכננו להחמיץ וכו', אלא הכוונה היא כמבואר לעיל, שבדרך הטבע היה הבצק מחמיץ כתוצאה מהפרעת המצרים, אך הקב"ה עשה להם נס וקפיצת הדרך, ולא הספיק בצקם להחמיץ.
ואדרבה, האברבנאל מוסיף שזוהי הסיבה שהקב"ה ציווה עליהם מלכתחילה לאכול מצות ולא חמץ: שעל ידי ציווי זה התגלגל הדבר שישתדלו שהבצק לא יחמיץ, ולאחר מכן ייעצבו אל לבם בחושבם שהבצק מחמיץ (כתוצאה מהפרעת המצרים), ולבסוף יראו שהגיעו לסוכות במהירות עצומה כזו שלא הספיק הבצק להחמיץ. דבר זה גרם לבנ"י להבין באיזו מהירות הביא אותם הקב"ה לסוכות, ואת עוצמת הקב"ה ושליטתו במקום ובזמן.
ועל פי מהלך האברבנאל, ישנו תירוץ לקושיה ידועה, מדוע אנו מדגישים כל כך בפסח את עניין המצה דווקא? מה מיוחד כל כך באירוע המשני לכאורה, שהבצק לא הספיק להחמיץ, ומדוע עניין זה הוא עיקר ומרכז הפסח. לפי מהלך אברבנאל מיושבת שאלה זו, שכן מצוות המצה ואיסור החמץ הם אלה שבסופו של דבר הביאו את בנ"י להכרה במהירות הגאולה ובכוחו של הקב"ה.

הגאון רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי", שואל שאם נתבונן בסיפור המעשה של "חג גדיא", תתעורר מאליה תמיהה גדולה: אמנם החתול נהג שלא כשורה כאשר אכל את הגדי, אך לעומתו הכלב בהחלט עשה כדין כאשר נשך את החתול הרשע. והמקל שהכהו בן הבליעל הוא, שהרי פגע בכלב שומר החוק והסדר, שרק נקם את נקמת הגדי האומלל, ומעתה האש ששרפה את המקל - יפה עשתה, כך נאה וכך יאה. והמים שכיבוה שלא כדין עשו, ועל כן עלינו לכאורה לומר "יישר כח" לשור ששתה את מי המריבה הללו, ומאידך עלינו להתקומם נגד השוחט, שהניף את המאכלת על צוואר השור הצדיק ושחטו עד שפרחה נשמתו, ובהכרח נגיע לאור כל זאת למסקנה שמלאך המוות, שהמית את השוחט - כדין עשה, ומעתה תתעורר השאלה: מדוע העניש הקב"ה את מלאך המוות? או, אם לנסח זאת ביתר חריפות, לפי הגיון הפיוט, הרי שלכאורה הקב"ה נהג שלא כהוגן, ועוד שאלה מה הקשר בין חד גדיא לליל הסדר ופסח?

אך התירוץ לזה הוא פשוט וברור: אכן, לא כהוגן נהג החתול כאשר אכל את הגדי, אולם אין זה מענינו של הכלב להתעבר על ריב לא לו, איש לא מינהו לגואל הדם של הגדי, ועל כן צדק המקל שהיכהו, ולא צדקה האש ששרפה את המקל, וצדקו המים כשכיבו את האש, ולא צדק השור כששתה את המים, והשוחט צדק בשחיטת השור ומלאך המוות לא כדין עשה, ונמצא שהקב"ה הענישו כדין, א-ל אמונה ואין עוול!

וכל זה אינו אלא משל על ענין יציאת מצרים, שהרי גם עליה ניתן להקשות מדוע נענשו המצרים, הרי הקב"ה גזר שעבוד על עם ישראל? אלא, כאשר גזר הקב"ה את השיעבוד, באמרו לאברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" - לא אמר מי יהיה העם המשעבד, והמצרים הם שבחרו למלא תפקיד אכזרי זה, ועל כן אנו משיבים להם מעין התשובה ב"חד גדיא": השעבוד אמנם נגזר על ישראל, אבל אתם מה לכם שנכנסתם ומיניתם עצמכם לתפקיד המשעבדים? על כך נענשתם!

בברכת פסח כשר ושמח